קורה לך לפעמים ש...
את רואה שקיעה מטורפת, או תמונה של יער קסום,
ויש לך דחף עצום להעביר את זה לדף.
את מוציאה את צבעי המים, מדמיינת את הצבעים נמרחים בעדינות, ומתחילה…
אבל מהר מאוד המציאות טופחת על הפנים.
השמיים הופכים לכתם כחול ושטוח
העצים נראים כמו פטריות ירוקות
המים בים נראים כמו קיר, במקום להיראות כמו מים שקופים שזזים
במקום שהציור ירגיע אותך, הוא רק מתסכל.
במקום "שעת יצירה ושלווה", את מסיימת עם דף רטוב ומלוכלך ותחושה של "אין לי את זה"
רוב הנשים בנקודה הזו מניחות את המכחול ומוותרות על החלום...
אבל האמת היא, שהבעיה היא בכלל לא בכישרון שלך
הבעיה היא שאת מנסה לצייר עצים ומים,
במקום להשתמש בסוד שכל צייר נופים מתחיל לומד ביום הראשון.
אם תישארי איתי כאן ב-2 הדקות הקרובות, את הולכת לגלות את חוק השכבות
זה החוק שיהפוך את הציורים שלך משטוחים לכאלה שאפשר ממש להרגיש את הרוח הנושבת מתוכם
מוכנה? בואי נצא לדרך!
